עַד כְּדוֹן בַּתְּחִילָּה. בְּסוֹף רִבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא אֲשֶׁר בָּרָא מִינֵי מַעֲדָנִים לְעַדֵּן בָּהֶן נֶפֶשׁ כָּל חַי בָּרוּךְ אַתָּה י֨י עַל הָאָרֶץ וְעַל מַעֲדָנֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
עד כאן בתחלה. ובסוף מאי מברך:
הַכּוֹסֵס אֶת הָאוֹרֶז אוֹמֵר עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי זֶרְעוֹנִים. אָ‍ֽפְייָן וּבִשְּׁלָן אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַייָמוֹת אוֹמֵר עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וְאֵינוֹ צָרִיךְ אַחֲרָיו לְבָרֵךְ. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. בַּר מְרִינָה בְּרִיךְ קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָא וְקוֹמֵי רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָה אוֹמֵר בּוֹרֵא מִינֵי מַעֲדָנִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן וְלָא פְלִיגוּן מַאן דָּמַר בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת בְּהַהוּא דַּעֲבִיד בּוּל. מַאן דָּמַר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה בְּהַהוּא דִּבְרִיר. 45a מַאן דָּמַר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ בְּהַהוּא דִּשְׁלִיק. מַאן דָּמַר בּוֹרֵא מִינֵי מַעֲדָנִים בְּהַהוּא דִּטְרִיף.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' ירמיה אומר בורא פרי האדמה. על האורז שאפאו או בישלו:
בההיא דעביד בול. בזה שעשה בלול ומעורב עם חמשת המינים וקמ''ל דברכת ה' מינין לא בטלה אע''פ שמעורב בהן אורז:
בההוא דבריר. אם הוא ברור לבדו אינו מברך אלא בפה''א:
בההוא דשלוק. אם נתבשל ונתמעך מברך שהכל:
בההוא דטרוף. כשהוא מטורף בקערה כמו שעושין עם ביצים ועם מיני בשמים ולפי שהרבה מינין מעורבין בו מברך בורא מיני מעדנים:
רִבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יִצְחָק רוּבָּא רִבִּי כְּשֶׁהָיָה אוֹכֵל בָּשָׂר אוֹ בֵיצָה הָיָה אוֹמֵר בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לְהַחֲיוֹת בָּהֶן נֶפֶשׁ כָּל חַי. בָּרוּךְ אַתָּה י֨י חַי הָעוֹלָמִים.
עַד כְּדוֹן בְּסוֹף. בִּתְחִילָּה אָמַר רִבִּי חַגַּיי בּוֹרֵא מִינֵי נְפָשׁוֹת. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא פְלִיגָא. עַל הַחוֹמֶץ וְעַל הַגּוֹבָיי וְעַל הַנּוֹבְלוֹת הוּא אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִדְבָרוֹ. וְהָדֵין גּוֹבָיי לֹא מִין נֶפֶשׁ הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
בורא מיני נפשות. מברך ג''כ בתחלה אלא שאינו חותם ומשום שהן באין ממיני נפש:
והא מתני' פליגא. דקתני על הגוביי שהכל וכי הגוביי הזה לאו מין נפש הוא וקשיא על דברי ר' חגיי:
עד כדון בסוף בתחילה מאי מברך. על בשר וביצים:
אַתְיָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא כְּרִבִּי וְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶן כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. דְּתַנִּי זֶה הַכְּלָל שֶׁהָיָה רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל כָּל שֶׁהוּא מִמִּין שֶׁבַע וְאֵינוֹ מִמִּין דָּגָן מִין דָּגָן וְלֹא אָפָאוֹ פַּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּרָכָה אַחַת. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מִמִּין שִׁבְעָה וְלֹא מִמִּין דָּגָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מְבָרֵךְ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
ממין שבעה. אלא שאינו מין דגן או שהוא מין דגן ולא אפאו פת כלומר אלא שלא עשאו פת בהו פליגי:
דתני. תוספתא שם:
ודברי שניהן כר''ג. דסיפא דברייתא דלקמן דאלו לחכמים אינו מברך לאחריהן כלום:
כרבי. כדאמר ר' אבא משמיה כשהי' אוכל בשר או ביצה היה מברך אחריהן:
אתיא דר' שמעון חסידא. שאומר על האורז מברכין עליו בסוף ואע''פ שאינו לא ממין שבעה ולא ממין דגן:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא כָּל שֶׁהוּא כְּעֵין סוֹלֶת וּכְעֵין חֲלִיטָה וּמֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין אוֹמֵר עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. וְכָל שֶׁהוּא כְעֵין סוֹלֶת וּכְעֵין חֲלִיטָה וְאֵינוֹ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה שָׁלַח רִבִּי זְעִירָא גַּב אִילֵּין דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי וְאָ‍ֽמְרוּן לֵיהּ לֵית אֲנָא יְדַע מַה אָ‍ֽמְרוּן לֵיהּ. מִי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִסְתַּבְּרָא שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי הָדֵין דְּאָכַל סוֹלֶת מַהוּ לְמִיבְרְכָה בְּסוֹפָהּ. אֲמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהָכֵן לָא אֲכַל רִבִּי יִרְמְיָה סוֹלֶת מִן יוֹמוֹי. לֵית צוֹרְכָה דְּאִי לֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
לית צורכה דאי לא. כלומר משום דקא מספקא ליה דאי לא צריך לברך אחריה מעין ג' אלא שיברך אחריה בורא נפשות והלכך היה מונע עצמו מלאכול סולת אלא בתוך הסעודה:
והכן לא אכל ר' ירמיה סולת מן יומוי. כלומר להכי לא היה רוצה לאכול הסולת כ''א דוקא בתוך הסעודה מפני שהיה מסופק בברכה לאחריה וכדמפרש ואזיל מה הוא הספק שלו:
הדין דאכל סולת. העשויה מקליות שדרך לאכלה כך מהו שיהא מברך לאחריה כדמפרש הבעיא לקמן:
מסתברא. הואיל ואינן מחמשת המינין והן עשוין כעין סולת וחליטה מברך עליהן שהכל:
מאי כדון. ומאי הוי עלה:
וכל שהוא כעין סלת וכו' ואינו מחמשת המינין מאי מברך עליהן וקאמר ר' יונה דשלח ר''ז גבי אלו דבית ר' ינאי לשאול מהן ואמרו לי איזה דבר אבל שכחתי ואיני יודע מה אמרו לי:
וכעין חליטה. שעושין מקמח עם מים רותחין:
כעין סולת. קליות שלוקין:
קוֹרָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל אוֹמֵר עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. תַּנָּא רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִדְבָרוֹ. תַּנִּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בּוֹרֵא מִינֵי דְּשָָׁאִים. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי אוֹשַׁעְיָא פְּלִיגָא עִילוֹי וְאֵלּוּ הֵן מִינֵי דְּשָׁאִים הַקִּינַרַס וְהַחֲלִימָה וְהַדְּמוּעַ וְהָאָטָד.
Pnei Moshe (non traduit)
מתניתא דר' אושעיא פליגא עילוי. ברייתא דר' אושעיא חולק על הא דר' יהושע דקתני דאינו בכלל דשאים אלא הקונרס וכו' שהן מיני ירקות כדתנינן בכלאים והאטד הוא ג''כ בכלל דשאים אבל לא קורא של דקל:
קורא. הוא רך של דקל של הענפים הנוספים בכל שנה ובשנה זו הוא רך ובשניה מתקשה ונעשה עץ ואפליגי מה מברכין עליו:
תַּנִּי מְבָ‍ֽרְכִין עַל הַדָּגָן כְּשֶׁהוּא מִן הַמּוּבְחָר. קָלּוּסְקִין וּשְׁלֵמָה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר עַל הַקָּלּוּסְקִין. פְּרוּסָה שֶׁל קָלּוּסְקִין וּשְׁלֵמָה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר הַשְּׁלֵמָה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. פַּת חִיטִּין וּפַת שְׂעוֹרִין אוֹמֵר עַל שֶׁל חִטִּין. פְּרוּסָה שֶׁל חִטִּים וּשְׁלֵמָה שֶׁל שְעוֹרִים אוֹמֵר עַל הַפְּרוּסָה שֶׁל חִטִּין. פַּת שְׂעוֹרִין וּפַת כּוּסְמִין אוֹמֵר עַל שֶׁל שְׂעוֹרִין. וַהֲלֹא שֶׁל כּוּסְמִין יָפָה מִמֶּנּוּ. אֶלָּא שֶׁזּוּ מִמִּין שִׁבְעָה וְזוּ אֵין מִמִּין שִׁבְעָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא דְּרִבִּי יוּדָה הִיא דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ. פַּת טְמֵאָה וּפַת טְהוֹרָה רִבִּי חִייָא בַּר ווָא אָמַר אוֹמֵר עַל הַטְּהוֹרָה. פַּת נְקִייָה טְמֵאָה וּפַת קִיבָר טְהוֹרָה. רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה מְבָרֵךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
על איזה מהן שירצה יברך. דהואיל והטהורה פת קיבר היא מברך על הטמאה אם ירצה דנקיה היא:
פת טמאה. שלא נזהר לעשותה בטהרה:
דר' יודה היא. דקפיד על מין שבעה כדתנן במתני' דלקמן:
אומר על הפרוסה של חטין. אע''ג דשל שעורין שלימה היא אפ''ה הואיל ושני מינין הן מברך על הפרוסה של חטין דמין המובחר הוא:
על השלימה של בעל הבית. אף על פי שהגלוסקא יותר יפה מברך על של בעל הבית והיא של קיבר הואיל ושלימה היא הוי מן המובחר:
קלוסקין ושלימה של בע''ה. היו לפניו פת גלוסקא יפה ושניה של קיבר ושל בע''ה כמו שעושה הבעל הבית בביתו ושתיהן שלימות מברך על השלימה של גלוסקא:
כשהוא מן המובחר. כלומר מברך על המובחר שלפניו כדמפרש ואזיל:
תני. בתוספתא פ''ד:
מַהוּ לְהַזְכִּיר בָּהּ מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא רִבִּי זְעִירָא הָיָה מַזְכִּיר בָּהּ מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה הוֹאִיל וְחָשׁ לָהּ רִבִי זְעִירָא צְרִיכִין אָנוּ מֵיחוּשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
מהו להזכיר בה מעין המאורע. בשבת ויו''ט ור''ח:
לָמָּה הוּא חוֹתֵם בָּהּ בָּאָרֶץ. נַעֲשֵׂית כְּבִרְכַּת פּוֹעֲלִים. דְּתַנִּי הַפּוֹעֲלִים שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה עִם בַּעַל הַבַּיִת הֲרֵי 45b אֵלּוּ מְבָ‍ֽרְכִין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְכוֹלְלִין שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם בְּשֶׁל הָאָרֶץ וְחוֹתְמִין בְּשֶׁל הָאָרֶץ. אֲבָל אִם הָיוּ עוֹשִׂין עִמּוֹ בִּסְעוּדָן אוֹ שֶׁהָיָה בַּעַל הַבַּיִת אוֹכֵל עִמָּהֶן הֲרֵי אֵלּוּ מְבָ‍ֽרְכִין אַרְבַּע. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי עָ‍ֽבְדִין לָהּ כְּמַטְבֵּעַ בְרָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
עבדין לה כמטבע ברכה. בהא דלחתום על הארץ במעין ג' היו עושין כן לכל ברכות מעין ג' בין דחמשת המינין ובין דיין ופירות דז' מינין היו חותמין בכולן על הארץ:
נעשית כברכת פועלים דתני. בתוספתא פ''ה והובאה גם לעיל בפ''ב בהלכה ה' הפועלים וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן תקנו להם שאינם מברכין כל ברכות המזון אלא ברכה הראשונה כתקנה ובשנייה כוללין לירושלים בברכת הארץ וחותמין בשל הארץ על הארץ ועל המזון וה''נ בברכה מעין ג' כן:
למה הוא חותם בה בארץ. אברכה אחת מעין שלש דבעלמא קאי דהואיל וכולל בה גם ירושלים מפני מה הוא חותם בארץ דוקא על הארץ ועל המחיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source